וושינגטון די.סי. – במהלך דיפלומטי נועז שיכול לעצב מחדש את המזרח התיכון, הנשיא דונלד טראמפ הודיע היום כי ארצות הברית ואיראן מנהלות שיחות ישירות שמטרתן 'פתרון מלא' של עוינות ארוכת שנים. בדבריו מהבית הלבן, תיאר טראמפ את המשא ומתן כ'עוד סיכוי אחד' של איראן לשלום, תוך הדגשה על רצון להימנע מסכסוך נוסף באזור שכבר מלא באי-יציבות.

ההודעה מגיעה על רקע מתיחות מוגברת, כולל תמיכת איראן בקבוצות פרוקסי כמו חיזבאללה והחות'ים, שפגעו משמעותית ביציבות המזרח התיכונית. הצהרת טראמפ מהדהדת את פניותיו הקודמות, כמו נאומו משנת 2020 שבו אמר, "ארצות הברית מוכנה לאמץ שלום עם כל מי שמחפש אותו." הוא הוסיף בנאום ההוא, "אנחנו רוצים שיהיה לכם עתיד גדול, עתיד שמגיע לכם - של שגשוג בבית והרמוניה עם אומות העולם."

בהקשר ההיסטורי, מסלול השיחות סלל בקונפליקטים וכשלונות דיפלומטיים. ב-8 במאי 2018, במהלך כהונתו הראשונה, טראמפ פרש את ארה״ב מהתוכנית המקיפה המשותפת לפעולה (JCPOA), ההסכם הגרעיני עם איראן, בטענה שהוא פגום ולא מספיק כדי לרסן את שאיפותיה הגרעיניות של טהרן. החלטה זו סימנה הסלמה משמעותית ביחסי ארה״ב-איראן.

המתיחות הגיעה לשיא ב-3 בינואר 2020, כאשר ארצות הברית התנקשה בגנרל האיראני קאסם סולימאני בבגדד, עיראק. ההתקפה, שהוזמנה על ידי טראמפ, הייתה בתגובה להתקפות על אנשי אמריקאים. איראן הגיבה בשיגור 16 טילים לבסיסים אמריקאיים בעיראק, אף שלא דווח על נפגעים אמריקאים. ימים ספורים לאחר מכן, ב-8 בינואר 2020, טראמפ נשא נאום מהבית הלבן והציע לאיראן הזדמנות לשלום, מחווה שלא זכתה לתגובה משמעותית באותה עת.

מאז, שיחות שלום ישירות נעדרו, ללא הודעות רשמיות על דיונים כאלה בין ארה״ב לאיראן מאז 2021. עם זאת, משא ומתן עקיף התקיים ב-2023 בעומאן, תוך התמקדות בנושאים גרעיניים, כפי שדווח על ידי רויטרס. שר החוץ האיראני לשעבר ג'וואד זריף ציין, "השיחות העקיפות עם ארה״ב נמשכות, אך אין התקדמות משמעותית."

בפיתוחים האחרונים והסלמות, ההודעה באה בעקבות חזרתו של טראמפ לנשיאות לאחר ניצחונו בבחירות 2024. כמועמד ביולי 2024, טראמפ טען בראיון לביזנסוויק כי הוא יכול להגיע במהירות להסכם עם איראן אם ייבחר, ואמר, "איראן הייתה מוכנה לעסקה כשעזבתי את המשרד." אופטימיות זו מנוגדת למדיניות של קודמו, הנשיא ג'ו ביידן, ששמר על עמדת הרתעה נגד איראן, כולל שחרור של כ-100 מיליארד דולר בכספים קפואים לטהרן בתנאים מסוימים.

דינמיקות אזוריות סיבכו עוד יותר את העניינים. המתיחות בין ארה״ב לאיראן זינקה לאחר מתקפת חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר 2023, שהובילה לסכסוכים רחבים יותר הכוללים מיליציות הנתמכות על ידי איראן. רמות העשרת האורניום הנוכחיות של איראן עומדות על 20%, עולות על הגבולות שנקבעו על ידי ה-JCPOA המקורי, ומעוררות דאגות בינלאומיות לגבי תוכניתה הגרעינית.

מקומות מרכזיים בסאגה זו כוללים וושינגטון די.סי., שבה מתקבלות החלטות מדיניות; טהרן, לב הממשל האיראני; בגדד, אתר ההתנקשות בסולימאני; ועומאן, קרקע נייטרלית לשיחות עקיפות.

בהשלכות על המזרח התיכון, אם יצליחו, שיחות אלה יוכלו לטפל לא רק בדאגות גרעיניות אלא גם בתמיכת איראן בקבוצות כמו חיזבאללה בלבנון והחות'ים בתימן, שערערו את יציבות האזור. על פי דיווחים, עסקה מקיפה עשויה לכלול תמריצים כלכליים לאיראן בתמורה לריסון פעילויות הפרוקסי וההתקדמויות הגרעיניות שלה.

עם זאת, ספקנות נותרת. סיקור הארץ מדגיש כיצד השפעת איראן החריפה את המתיחות עם ישראל, וללא התקדמות מאומתת, ההודעה עלולה להיראות כתמרון פוליטי. ארכיוני הבית הלבן מנאומו של טראמפ משנת 2020 מדגישים את מסר השלום העקבי שלו, אך יישום בעולם האמיתי הוכח כחמקמק.

הנשיא טראמפ סיים את הודעתו בחזרה על מחויבותו: "זהו עוד סיכוי אחד של איראן לשלום. אנחנו מוכנים לדבר, אבל זה חייב להיות אמיתי." בעוד העולם צופה, השבועות הקרובים יקבעו אם יוזמה זו מובילה ליציבות מתמשכת או רק פרק נוסף בהיסטוריה סוערת.